Page 154 - ויכוחי אמונה
P. 154

‫‪ | 152‬הרב שמעון־יעקב הלוי גליקסברג‬

‫הוא נגע בשאלת הציונות‪ ,‬ואמר לי שבכל אופן המכתבים והניירות צריכים להיות‬
‫כאן איזה זמן‪ ,‬כדי לעמוד מתוכם על אישיותי הפוליטית‪ .‬אני ביקשתיו שיחזיר לי‬
‫את הגטין‪ ,‬שיכולים להתקלקל ומזה ייגרם מכשולי משפחה לאנשים אחרים‪ ,‬בפרט‬
‫שמתוך הטקסט של גטין לא משתקף פרצופו הפוליטי של בן אדם‪ .‬הוא הסכים‪,‬‬
‫וביקש ממני לפנות אל הפולק ש ַטנ ַדרניקה‪ 105‬שמקומו היה בחדר השני‪ ,‬כי כל החומר‬
‫של החיפוש נמסר לידו‪ .‬הוא החזיר לי קימעא קימעא את כל הניירות‪ .‬אחר כך נודעתי‬
‫שהסיבה לחיפוש זה שימש כרטיס שלי שנמצא בחיפוש שנעשה אצל צעיר אחד בעיר‬
 ‫סקולה (פלך הרודנה)‪ ,‬בנו של הרב המקומי ר' אברהם אפשטיין‪ ,‬בן דודה של אשתי‪.‬‬

                                                                            ‫החיפוש‬
       ‫בשבת שבה נולד אחי היה חיפוש הבולשת בביתנו‪ .‬הם פרצו אלינו בשעת‬
       ‫הסעודה‪ .‬קציני ז'נדרמריה‪ ,‬שוטרים ושוערים מן החצרות הסמוכות‬
       ‫ובראשם קארפו "שלנו"‪ .‬לתוך ריחות השבת נתערבבו ריחות של קאסקטין‪,‬‬
       ‫מאחורקה‪ ,‬זיעה ועטרן‪ .‬רקיעת מגף‪ ,‬קול ניחר‪ ,‬שריקת משרוקית ‪ -‬כל‬
       ‫אלה נדחקו לצלילי השבת‪ .‬פני הגויים היו זועמים‪ ,‬וקארפו‪ ,‬שוער ביתנו‪,‬‬
       ‫התנכר אלינו פתאום‪ .‬בעיניו החזיריות והדלוחות תמיד בצבצה שמחה‬
       ‫לאיד וסיפוק מתועב‪ .‬קווצת הפשתן הזדקרה ביתר חוצפה וכולו אומר‪:‬‬

                                                ‫"הא‪ ,‬נתפשתם‪ ,‬חביביי‪ ,‬נתפשתם!"‬
       ‫על הרצפה‪ ,‬על השולחנות נערמו תלי תלים של ניירות‪ .‬שוטר בעל זקן‬
       ‫ארוך ורחב צרר אותם לחבילות והחתימם בחותם אדום‪ .‬אבא‪ ,‬כפי שסיפר‬
       ‫לי אחר כך‪ ,‬היה חרד לשטרי הגטין‪ ,‬שנשלחו מחוץ לארץ וטרם נמסרו‬

                      ‫לנשים המתגרשות‪ ,‬שלא ייפסלו מתוך קלקול קל באיזו אות‪.‬‬
       ‫החיפוש נערך‪ ,‬כפי שנודע לי כמה שנים אחרי כן‪ ,‬בגלל גלויות דואר מאת‬
       ‫אבא‪ ,‬שנמצאו בבית קרובו במינסק‪ ,‬שבנו היה מעורב עם הסוציאליסטים‪.‬‬
       ‫בחדר השני שכבה אמא‪ ,‬ודאגה רבה נסוכה על פניה‪ .‬לפנות ערב נשמעו‬
       ‫צעקותיה‪ ,‬ולכל הריחות נתווספו ריחות של יודופורם וליזול‪ ,‬אשר הביאה‬
       ‫עמה המיילדת אדלה (משבאים לאפי ריחות אלה קם לפניי מיד אותו יום‬
       ‫הבלהות בבהירות מופלאה)‪ .‬אבא התרוצץ מחדרו אל האכסדרה הלוך‬
       ‫וחזור‪ .‬חלף הרופא גבה הקומה עם העיניים הבולטות והראש הקטן‪ .‬בשעת‬
       ‫ההליכה היו פני הרופא מתעוותים קמעה‪ ,‬וראשו ניתר לצד אחד וחוזר‬
       ‫חלילה‪ .‬חלוקו פתוח ושרווליו מופשלים‪ .‬בקול דק ומשונה נתן הוראות‬
       ‫למיילדת שנחפזה אחריו‪ .‬שוב צעקות‪ .‬שקשוק מים‪" .‬הגידו תהלים!"‬

                                            ‫צועקת סבתא‪ .‬שינה טרופה נפלה עליי‪.‬‬

                                                                                  ‫‪ 1	 05‬שמו של החוקר‬
   149   150   151   152   153   154   155   156   157   158   159