Page 186 - ויכוחי אמונה
P. 186

‫‪ | 184‬הרב שמעון־יעקב הלוי גליקסברג‬

‫את החולה כאישיות גדולה‪ ,‬ואמר שרגעיו ספורים‪ ,‬כי רעל המחלה חדר לכל איבריו‬
‫הפנימיים‪ ,‬ואף על פי כן דעתו צלולה ומחשבתו זכה‪ ,‬ובדעה מחושבת הספיק לתקן את‬

                                                            ‫המעוות בעוד נשמתו בו‪.‬‬
‫באותה השעה שישבתי ליד מיטת החולה הבנתי היטב דברי הרמב"ם‪ ,‬שבעל תשובה‬
‫הוא "אהוב ונחמד לפני הבורא" (לשונו בהלכות תשובה)‪ ,‬וכאן עלה ברעיוני פירושו‬
‫של רבי מאיר על הפסוק "בנים אתם לה' אלוקיכם"– "בין כך ובין כך אתם קרויים‬

                                                               ‫בנים" (קדושין לו‪ ,‬א)‪.‬‬

‫בעלי תשובה הללו‪ ,‬שהיחס שלי אליהם היה תמיד אנושי‪ ,‬ידידותי‪ ,‬ולבם ונפשם היו‬
‫גלויים לפניי‪ ,‬השאירו בקרבי רושם עמוק בל יימחה‪ ,‬וזכרם מפיץ זוהר על פרק זמן בעל‬
‫ערך בימי חלדי‪ .‬פרשת בעלי התשובה הייתה מחוברת עם פרשת גרים‪ ,‬שהלכה בעקבה‬
‫מתוך אותו הגורם עצמו של שינוי המצב המדיני ברוסיה‪ .‬אותו חופש האמונות‪ ,‬שפתח‬
‫שער ליהודים תועי רוח לשוב אל דת אבותם‪ ,‬נתן אפשרות לבעלי אמונות זרות לקבל דת‬
‫ישראל‪ .‬אבל בעוד ששיבת המומרים לא נמשכה זמן רב‪ ,‬מאחר שזה היה חיסול של העבר‬
‫ובא מתוך התעוררות אצל כולם בשווה בזמן אחד‪ ,‬כשהגיעה השעה לכך ‪ -‬ההתייהדות‬
‫של עממים באה מתוך סיבות שונות‪ ,‬שהלכו ונתחדשו במציאות הממשית‪ ,‬ולכן נמשכה‬
‫ימים ושנים עד אשר הספיק המשטר הסובייטי להתגבש ולהשתרש במדינה‪ ,‬ואז כאילו‬
‫ניטשטש ההבדל בין האמונות אצל רוב האזרחים של המדינה הסובייטית‪ .‬היו גרים‬
‫שהכירו בדת ישראל מתוך הוכחה פנימית‪ ,‬בלי כל סיבה מן הצד‪ .‬כמה איכרים מכפרי‬
‫וואהלין ופודוליה נכנסו לדת ישראל‪ ,‬והרבה מהם עלו לארץ ישראל‪ .‬אבל רובם של‬
‫הגרים היו מסיבות משפחתיות‪ .‬רצה בעל אמונה זרה לישא בת ישראל (או להפך)‪ ,‬הלך‬
‫והתגייר‪ .‬וכאן כדאי לציין‪ ,‬שבמקרים הללו הייתה כמעט תמיד יד היהדות על העליונה‪,‬‬
‫זאת אומרת הצד היהודי לא ויתר על אמונתו בשביל נישואין אלא להפך ‪ -‬הצד הבלתי‬
‫יהודי התגייר בשביל שתהא לו האפשרות להיספח למשפחה יהודית‪ .‬אפילו הזכר שהיה‬
‫זקוק לניתוח של ברית מילה לא נמנע על ידי זה לבצע את מחשבתו‪ ,‬ובלבד שיישא את‬
‫היהודית על ידי חופה וקידושין כדת משה וישראל‪ .‬מתוך ניסיון החיים נוכחתי‪ ,‬שהורים‬
‫נוצרים לא הצטערו כל כך שיוצאי ירכם קיבלו דת היהדות וגם התחתנו עם יהודים‪,‬‬
‫בעוד שבעלי המשפחה היהודית חשבו זה לאסון נורא‪ ,‬אם אחד מהם יצא מכלל ישראל‪,‬‬
‫וזה השפיע על הנוער העברי שיישאר בדתו אפילו בשעת ניסיון של נישואין‪ ,‬וכמעט‬

                                   ‫תמיד הכניע את הצד הבלתי יהודי אליו ולא להפך‪.‬‬
‫כמה קצינים של הצבא הרוסי‪ ,‬מהנדסים ופקידים בעלי משרות חשובות‪ ,‬היו להם‬
‫כמה התלבטויות עד שזכו להתגייר כדת של תורה‪ .‬אילו מקרים נשמרו בזיכרוני‪ .‬בתו‬
   181   182   183   184   185   186   187   188   189   190   191