Page 44 - ויכוחי אמונה
P. 44
| 42הרב שמעון־יעקב הלוי גליקסברג
רק האמונה הואילה לרכך את לב האדם ְּב ֵת ָת ּה לו היכולת לקלוט את גרעיני המוסר
האנושי ולהתרחק מתוך שפלות האהבה העצמית .השאיפה העליונה של תורת היהדות
היא :רחמים ,צדקה וחסד" .קרוב ה' לנשברי לב" 64והוא את דכא ושפל רוח 65.משפט
היהדות דואג בעד הגר ,היתום והאלמנה ,ומרחיק כל עבדות והכנעה של האדם לאדם:
"עבדי הם ולא עבדים לעבדים" 66.ובאופן שהאדם כבר נמכר לרעהו ,עליו להיזהר בו
ולדאוג לתועלתו "כי טוב לב עמך ,עמך במאכל ,עמך במשתה ...שלא תהא אתה אוכל
פת נקייה והוא אוכל פת קיבר" (קידושין כב ,ע"א)" .לא תסגיר עבד אל אדוניו"" 67,לא
תחסום שור בדישו" 68.והרעיון הסוציאלי בנוגע לרכישת נכסים מוצא לו הד יפה בציווי
"והארץ לא תימכר לצמיתות כי לי הארץ"69.
אילו מן הנואמים הראו על הקרבנות שנפלו מתגרת יד האמונה .אבל מדוע לא הראו
גם על הקרבנות שנפלו בשביל האמונה ,על כל אותם אלפי אלפים של קדושים ,שמסרו
נפשם על פרסום אמונת הייחוד ,בהכרת ערכו הנשגב של הרעיון הקדוש שבשבילו
הם נותנים את נפשם! תמונה יותר בהירה ממסורת נפש זו נותנת ההיסטוריה של עם
ישראל ,שהיא כולה מגילת אש של המזבח העולמי ,שעליו נעקד עם שלם במשך אלפי
שנה.
הנואם סירציוק מבקר קשה את המרצה על כי לא הוכיח את הצד השלילי של אמונה
מהמבט הסוציאלי ,וסובר כי האמונה היא קניין של בעלי הרכוש ומביאה תועלת רק
למפלגת העשירים .אבל במציאות אנו רואים לגמרי אחרת .חופש בענייני אמונה אתה
מוצא דווקא אצל מפלגת העשירים ,ודווקא משם ,מתוך החלונות הגבוהים ,מתוך היכלי
עונג וחיי תענוגים החלה נפילת רגשי הדת .וגם בתקופתנו ,תקופת החופש ,אנו רואים
איך בקרב השדרות הנמוכות של ההמון הפשוט ,בקרב בעלי המלאכה ,היגעים מעמל
החיים ,עדיין חי רוח הדת ,וכשתבואו אל מקדשי הדת ובתי התפילה תמצאו שם לא רק
בני העשירים אלא בייחוד בני ההמון ,הפועלים ועובדי האדמה .אלה האנשים ,הנושאים
סבל משא החיים ,מוצאים מנוחה לנפשם בסביבה הרוחנית של הדת .יום מנוחה ,שבת
ויום טוב ,הנקדש במסורת הדת של שנות אלפיים ,זהו החוף השקט שלהם ,שאליו
שואפים להחליף כוח ולהתרומם מעל לתלאות החיים של ימות החול.
האמונה זהו המבצר הרוחני השומר על נפש האדם שלא תתמזמז 70ותשקע ב ְי ֵון71
6 4תהלים לד ,יט
6 5ישעיהו נז ,טו
6 6בבא מציעא י ,ע"א
67דברים כג ,טז
6 8דברים כה ,ד
6 9ויקרא כה ,כג
70תתמזמז – תתרכך ,תתמסמס ,בלשון חז"ל
71יוון – בוץ ,רפש מדמנה ,וכן עומק הבור בלשון המקרא