Page 31 - צעדה לחיים
P. 31
לתקופה של שבועיים יכול אדם לקנות לעצמו:
400גרם קמח 20גרם קפה
250גרם סוכר 100גרם נקניק
150גרם לחם ליום 50גרם ריבה
100גרם שעועית 50גרם סולת
400גרם בשר 1קילוגרם ירקות
1קילוגרם תפוחי אדמה
משעת בוקר ועד שתיים או שלוש בצהריים אנחנו עובדות בעמידה .כתוצאה
מהעמידה הממושכת התעקמה לי אצבע ונשארה כך לתמיד.
אחותי חולה מרעב .היא נולדה בחודש השביעי ,ומאז ומתמיד הייתה חלשה .אני
חזקה ממנה .עתה היא נזקקת לתרופות .כמות האוכל קטנה מאוד ,אנחנו נאלצות
להסתפק במנות מזעריות ,לכן אנחנו רעבות ללחם כל הזמן .בימים הראשונים של
החלוקה צריך להתגבר ולהתאפק כדי לשמור אוכל לסוף התקופה המוקצבת .אחותי
ואני משתדלות תמיד לתת יותר אוכל לאמנו כיוון שהיא עובדת קשה מ ִאתנו ,והיא כבר
נפוחה מרעב .למרות גילנו הצעיר אנחנו מבינות שהיא רעבה מאוד .נוסף לכל הצרות
מגיע החורף .קשה לגור בחדר הקר .אי אפשר לחמם אותו משום שאין לנו עצים .אנחנו
שוכבות בערב במיטות ורועדות מרוב קור .התרגלנו לאכול את ארוחת הערב במיטה
כדי שלא נהיה רעבים בלילה .אמא מחממת מים בסיר גדול ,זורקת פנימה כמה חתיכות
לחם ,שאנו מפוררות כמו שמפוררים לתרנגולות ,והן צפות למעלה .קודם שותים את
המים ורק בסוף אוכלים את הלחם.
אני כבר בת שתים־עשרה ואחותי בת שלוש־עשרה.
הבתים ובתי החרושת סגורים .מי שיסתובב ברחוב – ייהרג .חנויות המכולת סגורות
כולן ואי אפשר לקנות דבר .האוכל שחולק לאנשים נגמר כבר מזמן .כולם מתהלכים
כחיות טרף ,מתגנבים לרחובות ,לפחי אשפה כדי למצוא קליפות של תפוחי אדמה
או כמה ירקות רקובים ,ילדים רצים לשדות לקטוף עשב כדי לתת לאמהות על מנת
שיבשלו אותו ,שיהיה מה לאכול .גם אני הולכת עם אחותי להביא לאמנו היקרה קצת
עלים רקובים ,אך ילדים גרמנים מתנפלים עלינו ,דוחפים אותנו ,ומרביצים לנו בצעקות:
"יהודיות מלוכלכות ,תלכו מכאן".
העלים שאנו אוכלים מזיקים מאוד לבריאותנו ,אנחנו מתנפחים ,אך אין שום ברירה.
הרעב והקור של השבועות האחרונים גורמים לנו לרצות למות.
שנים של גיהינום | 29
