Page 34 - צעדה לחיים
P. 34
אושוויץ .אוגוסט 1944
־ 13באוגוסט 1944הרכבת נעצרת ליד חורשת עצים.
הדלתות נפתחות בזעזוע .הגרמנים מקבלים את פנינו
בצעקות איומות .צרחות ,מקלות ,כלבים.
"תרדו ,תרדו! לרדת מהר מהרכבת .לא לקחת שום בגד או
חבילה .הכול להשאיר כאן".
יש שעוד מחזיקים חבילה קטנה למזכרת ,אך הם נאלצים
להשליכה .זורקים הכול .את המקום מקיפה גדר תיל חשמלית.
גברים יהודים לבושים מכנסיים וחולצות בפסים כחולים באים
לקראתנו .קשה להאמין שהמגולחים ,הלבושים כותנות פסים ,הם
אנשים .עלינו לעמוד בשורה .אומרים לנו
להתקדם. בקיץ 1944נעצרו הרוסים
איש האס־אס ,מנגלה ,נעמד לפנינו. קילומטרים ספורים מגטו
תחילה לוקחים את הילדים והזקנים לודז' ,אך יושביו כבר נשלחו
הצידה .את הצעירים והבריאים ואלה לאושוויץ .בחודשים אוגוסט
שנראים טוב מקבצים לחוד .אני עוברת וספטמבר הגיעו לאושוויץ
עם אמי בשלום לצד של הבריאים .בלוויית מדי יום ביומו גם שתי רכבות
אנשי אס־אס גרמנים אנחנו צועדות מלודז' .גטו לודז' היה אז
למקלחת .בדרך עוברות על פנינו דמויות בעיצומו של תהליך חיסול.
צמוקות וצהובות וקשה לתאר שאלו היו בטרנספורטים אלו הגיעו בין
פעם אנשים כמונו ,לבושים ובעלי צלם שבעים לשמונים אלף יהודים,
אנוש .אנחנו מנסות להתקרב לגדר כדי ביניהם גם אסתר ואמה .הם
מוינו בתחנת הרכבת ורובם
לשאול" :מי אתם?" נשלחו אל תאי הגזים .השאר
והם עונים בצער" :לפני ימים ספורים הועברו אל המחנה ,לבלוקים
נראינו כמוכם ,ובעוד כמה רגעים גם
אתם לא תכירו את עצמכם .עוד מעט במחנה הצוענים ,אך
תיראו כמונו ".בהלה עצומה נופלת עלינו מרביתם נספו תוך זמן קצר.
למראה הראש הקירח והעיניים הרעבות
ללחם .בגד יחיד תלוי כשק על גופם.
| 32
