Page 137 - ויכוחי אמונה
P. 137
פרקי זיכרונות | 135
המגוהצים ,ובנעלי גומי ,מפנה ראשו אליי וממלמל" :למען השם ,אל תתקרב
אליי ,אל תתקרב!"
בית המרקחת של פופובסקי וגאיבסקי היה בבית של חמש קומות בקרן
פריאוברז'נסקאיה וסאדובאיה ,סמוך לקונדיטוריה "ליבמן" ,שם ישבנו אותו
קיץ עם מוליה ,עם האחיות מתחת למרקיזה ירוקה עם הפסים האדומים,
אכלנו עוגות "נפוליון" ושתינו "קפה קרם" .בבית המרקחת כבר דלקו
מנורות גז עגולות ,שהשתקפו וחזרו באספקלריות שבארונות ובקנקנים
הגדולים עם הנוזל האדום והירוק .אבא פרץ מבית המרקחת ובידו כר גדול
עם צינור .על הרקע האפור של הכר הבחנתי במילת אימה" :קיסלורוד"
(חמצן) .לבי הלם .הפעם ידעתי כי רע .כר כזה הביאו לשכננו אשר מת
משחפת" :הוא כבר נושם קיסלורוד".
בשעה חמש הלך אבי אל תפילת "נעילה" .כעבור שעה קלה נקרא שוב
הביתה .הוא לא הספיק לפשוט את הקיטל .בצאתו מבית התפילה זהרו
פניו .מבית הכנסת פרצו קולות" :פתח לנו שער ,בעת נעילת שער ,כי פנה
יום!" על שמי המערב האזמרגדיים פרפרו כתמים ורודים־סגולים .להקת
ציפורים מתחו קו אלכסוני ,התפזרו לכל עבר וחגו סחור־סחור בעצבנות.
הבתים והעצים הלכו וחשכו .בקצה רחוב פרוחורובסקאיה התלקחה ודעכה
שקיעת סתיו .ושוב בקעו הקולות ,וברעש גדול ,תוך התעלות דתית עילאית,
יצא היום הקדוש ב"שמע ישראל" אדיר ו"ה' הוא האלוקים".
עמדתי מול דירתנו .בחדר הילדים נעו נרות .חלף הרהור" :עלה מוות
בחלוננו" (אבא הפתיעני בהשתמשו בפסוק זה של ירמיה בהספידו רב
דגול .הרב המנוח היה המאור הגדול ,מאור חלון התורה) -והנה עלה המוות
בחלוננו95.
קולות של חולין -איחולים ,חיבוקים" ,גמר חתימה טובה" -הדהדו ברחוב,
ושם למעלה ,בדירתנו ,נשאה אם קול נהי על בנה הקטן ,על אחי שמוליק.
בשובי לבית מארחי הבחנתי ,כי אחיו הבכור של הרצל התלחש עם אחותי,
והבינותי מתוך קטעי דברים ,שמדברים על מותו של מוליה ...כל התמונה
ההיא של מות אחי הקטן קמה בבהירות מופלאה כעבור שלושים ושמונה
שנה ,בעת שהלכתי אל בית המרקחת להביא חמצן לאבי בן השמונים.
*
...איזו שמחת תורה עצובה הייתה זו! בבית נדף עוד ריח הקרבול.
החדרים כאילו רחבו ונתרוקנו .כמו בכל שנה באו הגבאים וה"בעלי בתים"
כדי להילוות אל אבי אל ההקפות .הפעם לא באו אל הבית פנימה ,ואבי
הלך עמהם ,תמיר ,בצעידה מתונה ,כשלראשו צילינדר שחור ,פניו חיוורים
9 5ירמיהו ט ,כִּ " :כי ָע ָלה ָמ ֶות ְּב ַח ּל ֹו ֵנינ ּו".
