Page 138 - ויכוחי אמונה
P. 138
| 136הרב שמעון־יעקב הלוי גליקסברג
ועל שפתיו חיוך עצוב .אף טעמן של ה"פראקעס" (כרוב ממולא בבשר
טחון ,מבושל במיץ עגבניות) ,ממאכלי שמחת תורה ,לא היה כבשנים
הקודמות .פג טעמן.
*
אחרי כן בא הצער הגדול וזיכרונות צורבים .המוות פקד בראשונה את
ביתנו .בערבים היה אבי צועד אילך ואילך בחדרו ,פורש ידיו ,ממעך זקנו,
מניד ראשו מרוב תימהון ויגון ופולט הברות מקוטעות .פתאום היה עומד:
"ציפה ,ציפה" ,היה אומר בקול חלוש" ,שמא לא עשינו די ,שמא ניתן היה
עוד להצילו ,אה ,ציפה?" אמי כבשה פניה בשתי כפות ידיה וטלטלה את
גופה הנה והנה ובכתה בכי תמרורים ,כמו שנשים בוכות בעת צרה .הכוס
רטטה והקישה בשיניה ,המים נשפכו על ברכיה.
("המוות פקד את ביתנו" ,שמורים בלב ,חיים גליקסברג עמודים )108-105
מוסדות הדת והרבנות
אודסה ,שהאוכלוסייה שלה הייתה בין־לאומית ,הייתה בכל זאת לפי דמותה החיצונית
עיר יהודית .ובפנים קהילת ישראל היה המעיין הזך ,הנובע ממקור היהדות ,שוטף בכל
פינות החיים והיה מחדש ומרענן את האווירה הרוחנית של הציבור והיחיד .החישוקים
המסורתיים היו חזקים ואיתנים למדי בחיי היהודי של כרך הים זה.
אודסה הייתה מרכז גדול ליהדות .בבתי כנסיותיה ,במוסדות הצדקה והחסד ,בבתי
החינוך השונים ,בעסקניה הגדולים למען היהדות הכללית .הולם לה באמת השם הנכבד
"עיר ואם בישראל" .בה היו כמה אישים חשובים שהיו תופסים מקום חשוב ונכבד
ביהדות העולמית .בה מצא אוזניים קשובות ולב ער כל רעיון טוב ומועיל להרמת קרן
ישראל .תנועת "חיבת ציון" בחרה בה לנקודה המרכזית שלה .בה היו כמה בתי דפוס
של ספרים עבריים ,בתי מסחר גדולים של ספרי קודש והוצאות של ספרים מסוגים
שונים .כמו בית מסחר של "דפוס האחים בלטינצקי" ,שוכמן ,הוצאת "מוריה" 96,שרמן
ועוד .בה הייתה מפותחת גם התרבות החילונית בשביל ההמונים ,כמו העיתונאות וכל
מיני העלונים לפרקים שונים ולמאורעות שונים .קהילת ישראל באודסה הייתה מלאה
חכמים וסופרים .הרבה חכמי תורה ,חסידים ואנשי מעשה יראים ושלמים במידות
ובצדקה היו בה.
הרבנות הייתה מאורגנת יפה וגם מבוססת מבחינה חומרית .יצויין ,שבכל החוגים,
לרבות המשכילים החופשיים ,היו מכירים בסמכותו של הרב ,ובכל מאה אחוז היו
96הוצאת הספרים "מוריה" הוקמה על ידי ח"נ ביאליק ,רבניצקי ,ש' בן־ציון ואלחנן לוינסקי ב־
,1901כדי להוציא לאור ספרי לימוד בעברית.
