Page 152 - ויכוחי אמונה
P. 152
| 150הרב שמעון־יעקב הלוי גליקסברג
וכותב שהוא נשאר יחידי מכל המשפחה .הוריהם נהרגו בפוגרום.
היו מקרים שעלה בידינו להציל את הלקוחים למוות בעוד מועד .בשנת תרס"ז ביום
הפורים הלכו הרבנים אל המפקד הצבאי לחבל אודסה ,הברון קאולברס ,במשלחת
מסוימת להציל את האסיר הפוליטי קוצרסקי שנידון לעונש מוות .הברון קיבל אותנו
ברצון ושמע דברים לבביים מפי הד"ר אבינוביצקי על ערכו של האיש הגדול .לשר
הצבא שלו מסר הקיסר את מפתח החיים ,ובו תלויים חייו של איש צעיר לימים ,ובידו
לתקן את דרכו של הצעיר על ידי עונש מתאים כאן בעולם החיים ולא לקצץ את האילן
הרך משורשיו לגמרי .ואנחנו ,כל רבני אודסה ,באנו אל ארמונו לעורר בלבו רחמים,
שלא לאשר את גזר דין של עונש מוות .הברון ענה בקול נרגש ואמר" :אמת ,אני האיש
המסכן ,העמוס אחריות גדולה לחיי בני אדם .עליי מוטל לפי שיקול דעתי ולקול
מצפוני לאשר פסקי מוות של בית הדין הצבאי ,וידי רועדת בכל פעם כשאני חותם את
שמי מתחת פסק דין כזה .אבל מה יכולים אנחנו לעשות ,איך לעצור בפני הטרור הקשה
המתחולל בארץ ,שהרי אלה שנותנים להם חנינה ומשאירים אותם בחיים ,יש שבורחים
מבתי האסירים וממשיכים בטרור" .כאן הוא מפסיק את דבריו ,ניגש אל שולחן הכתיבה
שעמד באולם הגדול ,ואומר" :ראו נא רבנים נכבדים ,אני מוריד את העונש בשלוש
דרגות ואני קובע לקוצרסקי חמש־עשרה שנות מאסר".
פעם אחת בא לביתי הד"ר אבינוביצקי בשעה מאוחרת בערב ומאיץ בי לנסוע עמו
תכף לארמונו של הברון קאולברס .מסרו לו על ידי הטלפון ,ישר מלשכת הברון,
פקודה לבוא מיד בלילה ביחד עם מומחה בידיעת השפה העברית .ביאתנו בשעה
מאוחרת כזו עשתה רושם על קציני המטה הראשי הממלאים משימתם בערב ,ותכף
נכנסנו ללשכתו המיוחדת של הברון .הוא ביקש סליחה על שהטריח אותנו בלילה
ושהוא מקבל אותנו בבגדי בית ,מאחר שזהו עניין הנוגע לגורלו של איש צעיר.
והציע לפנינו את העניין .בבית הדין הצבאי הולך ומתברר דינו של הנאשם הולצמן
בעוון פוליטי חמור .הוא שייך אל המפלגה "פועלי ציון" והסנגור של הנאשם טוען,
שהמפלגה הזאת עיקר פעולותיה הוא בשביל ארץ ישראל ,שהיא נמצאת תחת שלטונו
של הסולטן הטורקי ולמה לבית דין רוסי לענוש בן אדם בשביל מחשבותיו ומעשיו,
שהם נגד מדינה אחרת? והקטגור הוא נגד הוראה זו של שם המפלגה .הוא סובר שכאן
יש לנו עסק עם פועלים בכלל המחזיקים ברעיון הציוני בכל מקום .והוא פונה ישר
אליי לברר את דעתי לפי עיקרי השפה העברית .אני נתתי חיזוק לדעתו של הסנגור,
ובאותו מעמד רשם שלישו לענייני משפטים את דבריי והמה היו לעיניים במשפטו של
הולצמן ויצא זכאי מאשמתו.
הידיעה שלרבנים יש השפעה בחוגי השלטונות ,שבהם תלוי גורלם של הנידונים
בבית הדין הצבאי ,התפשטה בעיר וההורים האומללים של בניהם שנידונו למיתה