Page 40 - זני מנגו בישראל
P. 40
להדגיש את מחלות הפרי והקליפה — אולי תימצא בהם עמידות למחלת האנתרקנוז
ולמחלות נוספות ,כמו עיוות התפרחות או מחלת הקימחון .ברור שעבודת החדרת
תכונות בריאות ועמידות לזני המנגו התרבותיים מיועדת לטווח הרחוק יותר.
לסיכום:
Óקיימים חסרונות רבים כמעט לכל הזנים המסחריים בישראל.
Óהוצאות הגידול והשיווק שלנו הן גבוהות מאוד ,בהשוואה למרבית מגדלי
המנגו בעולם.
Óאחדות מהארצות המגדלות מנגו מקדמות פרויקטים העוסקים בהשבחה,
שמטרתם קבלת זנים פוריים ואיכותיים יותר ,המבשילים למשך עונה ארוכה
בהתאם לדרישות השווקים המקומיים בארצות אלה.
Óהשימוש בזנים שבוררו בארצות אחרות אינו מבטיח לנו מענה טוב לדרישות
הענף הישראלי ולבעיות הקרקע והאקלים הייחודיים שלנו.
על כן ,אם אנו רוצים לשמור על ענף המנגו בישראל ולהמשיך בפיתוחו
ובהרחבתו ,חובה עלינו להמשיך את פרויקט ההשבחה כפי שנעשה עד עכשיו.
חשוב לקבוע יעדים בפרויקט ,שיאפשרו עמידה בתחרות עתידית מול ארצות
אחרות המייצאות מנגו לשוקי אירופה ולמקומות אחרים בעולם — ייצור פירות
מנגו אטרקטיביים ,איכותיים ,שבהם תכולה גבוהה של מרכיבים בריאותיים,
כמו :ויטמינים ,קרוטנואידים ,חומרים נוגדי חמצון ועוד; זנים שיבשילו למשך
עונה ארוכה ככל האפשר ,תוך שימוש בטכנולוגיות חדישות שיאפשרו את קיצור
תהליך ההשבחה ומיקוד יתר התכונות ההֹורטיקולטוריות המבוקשות.
שיטת השבחה קלאסית
השיטה המקובלת ביותר עד היום להשבחה היא ההשבחה הקלאסית .בבסיס השיטה,
ביצוע הכלאות בין פרטים מזנים ומטיפוסים שונים ובדיקת הצאצאים שמתקבלים.
חשוב לזכור כי בעקבות ההכלאות משתנה המבנה הגנטי ונוצרים צרופים גנטיים
חדשים .אוספים את הצאצאים — פירות וזרעים — מנביטים אותם ,מגדלים אותם
בחלקות בירור ,מחכים לניבה ובודקים את הפוטנציאל של הזריעים המתפתחים כזנים
עדיפים על הזנים המסחריים הקיימים.
אנו מבחינים בין צאצאים תוצרי הכלאות מכוונות ,שבהם אנו יודעים מי ההורה הזכרי
("האבא") ומי ההורה הנקבי ("האימא") של כל זריע ,ובין צאצאים תוצרי האבקה
חופשית ,שבהם אנו יודעים מי ההורה הנקבי אך לא יודעים את זהות ההורה הזכרי.
זני מנגו בישראל38
