Page 37 - צעדה לחיים
P. 37
מחנה " "Eוהבריחה ב"אפל"
בלוק 24יוצאת ה"בלוק־אלטסטה" ,האחראית על
הבלוק .זהו צריף עץ בלי מיטות .על הרצפה פרושות
שמיכות שנראות כמו סמרטוטים .אנחנו נשכבות
צפופות מאוד על הרצפה .נותנים לנו לחם .את הפרוסה שלי אני
תוחבת לתוך הסמרטוט שאני לובשת כדי שאף אחת לא תיקח לי.
כבר הבנתי שעליי לשמור על מנת חלקי.
למרות זאת בלילה גונבים ממני את הלחם,
מחנה Eידוע כמחנה וביום שלמחרת אין לי מה לאכול.
הצוענים ששכנו בו מפברואר בשעה שבע בבוקר מביאים סיר גדול ובו
1943עד אוגוסט .1944רבים חמישה ליטרים מרק דלעת .אנחנו מקבלות
מהם מתו מרעב וממחלות קצת מרק בספל .כל אחת מ ִאתנו ,חמישים
והנותרים נרצחו בתאי הגזים. נשים )אין בינינו ילדות כמעט( ,צריכה ללגום
יהודים שנמצאו כשירים לגימה אחת כדי שיישאר לשנייה .רעבות
לעבודה הוחזקו באגף זה ועייפות אנחנו מעבירות את הסיר הלאה.
של המחנה מסוף חודש מאי באחת הפעמים אני מבקשת כוס נוספת של
.1944לקראת סוף המלחמה מרק ,ויהודייה ג'ינג'ית מחטיפה לי סטירה
רובם הועברו למחנות ריכוז בפרצוף .ה"בלוק־אלטסטה" מנחמת אותנו
בגרמניה. שממילא נלך בעוד כמה ימים למות.
בקצה האולם עומד דלי במקום שירותים.
הדלי מלא אבל אני צריכה לעשות את צרכיי.
בא גרמני ומרביץ לי" .הדלי מלא ,את לא רואה?" אין לי ברירה ,אני
עושה במקום שאני יושבת .כולם עושים כך .הצחנה קשה .לכל אורך
הבלוק מעין קורה בנויה .על הקורה הזו משכיבים אישה כורעת
ללדת .את התינוק לוקחים וזורקים מיד לאחר לידתו ,והאישה
בוכה נורא.
כל הזמן סופרים אותנו במסדר שנקרא "אפל" .את חלקנו
שולחים לעבודה וחלקנו נשארים .אנחנו עומדות בחוץ ומנגלה
זורק את כל מי שלא מוצאת חן בעיניו .באחת הפעמים הוא שולח
שנים של גיהינום | 35
