Page 38 - צעדה לחיים
P. 38
אותי באצבעו אל החולים .כשהוא לא מסתכל אני מסתתרת בין האנשים .אני חייבת
לחיות ,כדי למצוא את אמא .פעם אחרת הוא דוחף
אותי וסוטר לי על עין ימין .הכתם בעין ,כתוצאה בלוק־ ֶאל ֶטס ֶטה )ראש הבלוק,
מהסטירה ההיא ,נשאר לי לכל החיים. זקן הבלוק(Blockältester ,
כעבור כמה שבועות של עינויים הם עושים – האסיר הממונה על הבלוק.
סלקציה ולוקחים את כל האנשים מגיל שמונה־ לרוב אסיר פלילי ,שהיה
עשרה עד שלושים וחמש לעבודה ,ואת היתר
שולחים לגז .כמובן שגם אני בין האלפים המיועדים האחראי לסדר ולניקיון בבלוק,
למות .מושיבים אותנו בצריף על הרצפה ושוב אנחנו להעברת הוראות לתושבי
הבלוק ,אחראי לצאתם
מחכים למוות.
אחרי שעות ספורות עוזבים הגרמנים את הצריף לעבודה ,ממונה על ה ִמפקדים
ומגרשים אותנו החוצה .כולי ייאוש ואין בי תקווה ועל חלוקת המזון .בתמורה
לחיים .עלינו לעמוד בשורה .אנחנו הולכים לאט־ קיבל חדר קטן ומזון משובח
לאט בלוויית אנשי האס־אס .מרחוק כבר מריחים יחסית .בסך הכול הוא בילה
את העשן של קרובינו וידידינו ורואים את הארובה
הגבוהה של הקרמטוריום .קשה לי לתאר שבעוד את זמנו באפס מעשה .אלה
רגעים ספורים לא אהיה יותר בעולם הזה ,אך ִל ִּבי אימתנית הייתה ציוד הכרחי
כבר דופק ומצטער שהספקתי לחיות שנים כה בחדרו וכסימן דרגתו נשא את
מעטות .אנשים נכנסים זה אחר זה ,ועוד כמה שניות מספר הבלוק על גבי השרוול
גם אני אצטרך להיכנס .הנה כבר מגיע תורי. השמאלי וסרט אדום על
מעילו.
פתאום מישהו תופס בידי הרזה ומושכני החוצה. אפל ) ִמפקדִ – (Appell ,מסדר
זאת האחראית על צריף .9אני מתכופפת ובחשדנות לספירת האסירים במחנה.
יוצאת החוצה מן הגיהינום .אנחנו הולכות לצריף בתחילה נערך פעמיים ביום
של אחראית המחנה וה"בלוקובה" שהצילה אותי לפחות ,בבוקר ובערב .בשנים
מבקשת ממנה שישאירו אותי בחיים ,לפחות אותי, האחרונות רק פעם ביום.
כי נשארתי יחידה ממשפחתי. האסירים עמדו דום במשך
המזל משחק לנו .היא במצב רוח טוב ומחליטה שעות רבות ,בדרך כלל כמעט
להשאיר אותי בחיים .היא פוקדת להעביר אותי ללא כסות לגופם ,חשופים
לצריף .32מראה הצריף אנושי יותר .יש בו מזרנים לקור ,לגשם ולשלג או לשמש
שמכסים את הרצפה המלוכלכת .בצריף אני פוגשת היוקדת .מי שכשל נשלח לתאי
אמהות צעירות שילדיהן היו ִאתי .כולן כאחת הגזים.
מתנפלות עליי ושואלות על ילדיהן שברגעים אלו
נחנקים בוודאי בגז .אינני מסוגלת לענות להן .פי
סגור לגמרי .אין מילים בפי .שמועות עוברות מפה לאוזן.
"איך יצאת? איך הצלחת? מה גורל ילדינו היקרים?"
| 36
